מחקר: כל תלמיד חמישי בתיכון צופה בפורנו יומיומית, השימוש באלכוהול הוכפל
מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן שנערך בקרב כמעט 4,000 ילדים ובני נוער חשף עלייה חדה בחשיפה לפורנוגרפיה, בהימורים ובשתיית אלכוהול - ממצאים שמחדדים את השאלה אם המדינה צריכה לאסדר את הגישה לתכנים מיניים ברשת.
מחקר חדש של אוניברסיטת רייכמן שנערך בקרב כמעט 4,000 ילדים ובני נוער מגלה עלייה חדה בהתנהגויות ממכרות. 19% מתלמידי התיכון צופים בפורנוגרפיה מדי יום, 17% הימרו על כסף, ושיעור שתיית האלכוהול בקרב תלמידי י"ב עלה מ-9% ל-24% לעומת 2019. החוקרים קושרים את הממצאים לשנות המלחמה, הסגרים והמצוקה הנפשית המצטברת.
האם המדינה צריכה להטיל מגבלות גיל מחמירות על גישת בני נוער לתכנים פורנוגרפיים ברשת?
- כן
- אין דעה
- לא
מחקר שנערך בשנת 2026 בהובלת פרופ' ענת שושני מאוניברסיטת רייכמן, בשיתוף המרכז הישראלי להתמכרויות, מגלה תמונה מדאיגה על אודות הרגלי הצריכה הדיגיטלית של בני נוער ישראלים. על פי דיווח Ynet, 19% מתלמידי התיכון - כל תלמיד חמישי - דיווחו על צפייה יומיומית בתכנים פורנוגרפיים. החוקרים מצביעים על כך שנגישות גוברת למסכים פרטיים, לצד היחלשות ההשגחה ההורית בשנות המלחמה והסגרים, הרחיבה את החשיפה לתכנים קשים בגילאים צעירים.
השאלה אם המדינה צריכה לפעול בעניין זה מעוררת עמדות נחרצות משני הכיוונים. התומכים בהגבלות מחמירות טוענים שתכנים פורנוגרפיים - ובמיוחד כאלה המציגים כפייה או השפלה - עלולים לעצב אצל קטינים תפיסות מעוותות על יחסים אינטימיים, הסכמה וכבוד. לפי Ynet, החוקרים קשרו חשיפה לתכנים כאלה לאימוץ תסריטים מיניים בעייתיים ולסיכון מוגבר לאלימות בדייטינג. מצד שני, המתנגדים להסדרה ממשלתית מדגישים את הקושי הטכני לאכוף מגבלות גיל אפקטיביות ברשת, את הסכנה לפרטיות המשתמשים הנדרשים להזדהות, ואת האחריות שיש להותיר בידי ההורים ולא בידי הרשות. יש הטוענים שהשקעה בחינוך מיני ובתמיכה נפשית תניב תוצאות טובות יותר מאשר חסימות טכנולוגיות.
השאלה נוגעת לאיזון עדין בין הגנה על קטינים לבין חופש המידע, היקף סמכות המדינה בחיים הדיגיטליים, ושאלת מי נושא באחריות העיקרית - המדינה, ההורים, או חברות הטכנולוגיה.
מי שיענה כן סבור שהמדינה מחויבת להגן על קטינים מפני תכנים שאינם מותאמים לגילם, ושמגבלות גיל מחמירות - גם אם לא מושלמות - הן צעד הכרחי להקטנת הנזק. מי שיענה לא סבור שהגבלות ממשלתיות אינן הכלי המתאים, בין אם מפני שקשה לאוכפן, בין אם מחשש לפגיעה בפרטיות, ובין אם מתוך אמונה שהפתרון הנכון טמון בחינוך ובמעורבות הורית ולא ברגולציה. הסקר מבקש לבחון היכן עומד הציבור בשאלת תפקיד המדינה מול הפרט בהגנה על ילדים ברשת.