בנו מנהרה ממוזגת ליום כיפור - ונתניהו לא הגיע לבית הכנסת
לפני יום כיפור הוקמה מנהרה ממוזגת באורך כ-20 מטר מביתו הפרטי של ראש הממשלה נתניהו ברחביה לבית כנסת סמוך - ובסוף נתניהו כלל לא הגיע לאותו בית כנסת.
שב"כ ומשרד רה"מ הקימו מנהרה סטרילית וממוזגת באורך כ-20 מטר מבית נתניהו ברחביה לבית כנסת סמוך - אבל העבודות נעצרו באמצע, ונתניהו בילה את יום כיפור בבית כנסת אחר לגמרי. השכנים, כמובן, קיבלו את כל הטרחה ואף אחד מהתוצאות.
האם המדינה צריכה לממן מנהרה ממוזגת לרה"מ כדי להגיע לבית כנסת?
- כן
- אין דעה
- לא
לפי דיווח ynet, שב"כ ואגף הביטחון במשרד ראש הממשלה הקימו ערב יום כיפור מנהרה סטרילית וממוזגת באורך 15 עד 20 מטר, שאמורה הייתה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לעבור ישירות מביתו ברחוב עזה 35 בירושלים לבית הכנסת יד תמר ברחוב האר"י. הקמת המנהרה חייבה חסימת הרחוב לתנועה, פינוי כלי רכב מחניה ציבורית, הבאת גנרטורים, מגנומטרים ואוהלים, וכניסת אנשי ביטחון לחצרות הבתים הסמוכים. עשרות עובדים ושוטרים היו מעורבים במבצע. לדברי ynet, העבודות הופסקו כמה שעות לפני יום כיפור מסיבה שלא פורטה, ובפועל נתניהו לא התפלל בבית הכנסת שאליו נועדה המנהרה, אלא בביתו של איש עסקים פרטי בעיר. השכנים, לפי הדיווח, ספגו את כל הטרחה הכרוכה בהקמת התשתית מבלי שהגיעה לשם כל תועלת מהצד שלהם. לשם השוואה ציין ynet כי נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע לבית הכנסת ביום כיפור ברגל, ללא מנהרה. השאלה שהאירוע מעלה היא עקרונית: עד כמה על הציבור לממן הסדרי ביטחון מיוחדים - כולל תשתיות פיזיות - כדי לאפשר לבכירי המדינה לקיים פעילות דתית פרטית, ובפרט כאשר הפעילות מתקיימת בסופו של דבר במקום אחר לגמרי.
מי שיענה כן סבור שביטחונו של ראש הממשלה הוא צורך לאומי לגיטימי המצדיק תשתיות מיוחדות, גם עבור פעילות שנראית פרטית, ושהמדינה חייבת לאפשר לבכיריה לתפקד בבטחה בכל סיטואציה. מי שיענה לא סבור שהוצאת כספי ציבור על מנהרה ממוזגת לצורך תפילה פרטית - שבסוף לא התקיימה שם כלל - חורגת מגדרי הסביר, ושיש להגביל את הפריבילגיות הממומנות על ידי המדינה לצרכי ביטחון הכרחיים בלבד. הסקר מבקש לברר היכן מציבים הקוראים את הגבול בין אבטחה לגיטימית לבין שימוש בלתי מידתי בתקציב הציבורי.