פינג פינג ופו שואנג בדרך לאטלנטה: דיפלומטיית הפנדות חוזרת לפעולה
נשיא סין שי ג'ינפינג הכריז בבית הלבן כי הפנדות פינג פינג ופו שואנג יגיעו בימים הקרובים לגן החיות של אטלנטה - ממש לפני פתיחת שיחותיו עם הנשיא טראמפ.
שי ג'ינפינג הכריז בבית הלבן שסין שולחת שתי פנדות לגן החיות של אטלנטה כ"שגרירות ידידות". ההכרזה נאמרה ממש לפני שיחות עם טראמפ - כי שום פגישת פסגה לא מתחילה כמו שצריך בלי חיה חמודה בסדר היום.
האם שליחת פנדות היא כלי דיפלומטי לגיטימי ויעיל?
- כן
- אין דעה
- לא
דיפלומטיית הפנדות היא תופעה מוכרת ביחסי החוץ של סין: מאחר שהפנדה הענקית חיה בטבע רק בשטחי סין, וכמעט כל הפנדות בעולם נחשבות לרכושה, בייג'ינג משאילה אותן למדינות אחרות לתקופות קצובות ומשתמשת בהן ככלי של כוח רך - מחווה של רצון טוב בעת הפשרה, ואמצעי לחץ כשהיחסים מתקררים. לפי ישראל היום, מנהג זה החל עם ביקורו של ניקסון בבייג'ינג ב-1972, ומאז הפנדות משמשות נקודת ציון ביחסים הדיפלומטיים בין סין למדינות שונות. הדוגמאות האחרונות ממחישות עד כמה הכלי הזה דו-כיווני: פנדות מגן החיות הלאומי בוושינגטון הוחזרו לסין ב-2023 על רקע מתח בין שתי המעצמות, ורק שנה לאחר מכן הגיע זוג חדש. גן החיות של אטלנטה נפרד מפנדותיו ב-2024 לאחר שותפות בת 25 שנה, ועכשיו הוא מקבל אותן בחזרה. יפן, לעומת זאת, נותרה ללא פנדות לראשונה מאז 1972 לאחר שמשבר דיפלומטי הוביל להחזרת הפנדות מטוקיו חודש לפני תום ההסכם. ההכרזה הנוכחית נעשתה ממש בפתח פגישת שיא בין שי לטראמפ, מה שהדגיש את האופי הסמלי של המהלך. תומכי הפרקטיקה טוענים שמחוות כאלה מרככות אווירה ופותחות דלתות לשיח. מבקרים סבורים שמדובר בהסחת דעת נחמדה אך חסרת תוכן, ואפילו בכלי שליטה שסין מנצלת לפי האינטרסים שלה.
מי שמשיב כן סבור שמחוות סמליות כמו שליחת פנדות מייצרות אווירה של רצון טוב ומסייעות לפתוח ערוצי דיאלוג בין מדינות, ושהכוח הרך הוא חלק לגיטימי ומוכח מהמדיניות הדיפלומטית. מי שמשיב לא סבור שמדובר בתרגיל יחסי ציבור שמסתיר יותר ממה שהוא חושף, ושסין משתמשת בפנדות ככלי לחץ מניפולטיבי שאינו משקף בהכרח כוונות טובות אמיתיות. הסקר בוחן את עמדת הגולשים בשאלה האם דיפלומטיה של מחוות סמליות היא כלי מדיני ראוי.