סריקת רדאר בטורקיה: האם תצורת דורופינר היא תיבת נוח?
ארגון Noah's Ark Scans פרסם ממצאים ראשוניים הטוענים כי סריקת רדאר תת-קרקעית בתצורת דורופינר שבטורקיה זיהתה מבנה מלאכותי קבור מתחת לפני הקרקע - ממצאים שטרם עברו ביקורת עמיתים עצמאית.
חוקרים מארגון Noah's Ark Scans טוענים כי סריקת תת-קרקע באתר דורופינר בטורקיה חשפה מבנה מלאכותי הקבור מתחת לפני הקרקע - ממצא שמחזיר לדיון הוויכוח הישן על קשרי האתר לתיבת נוח. הממצאים ראשוניים ועדיין לא עברו ביקורת עמיתים עצמאית.
האם ממצאי הסריקה מצדיקים חפירה ארכיאולוגית מלאה באתר דורופינר?
- כן
- אין דעה
- לא
תצורת דורופינר, הממוקמת סמוך לדוגובאיזיט שבמזרח טורקיה ולא רחוק מהר אררט, עוררה סקרנות ומחלוקת מאז 1959, אז זיהה אותה מחדש קצין צבא טורקי בשם אילהאן דורופינר. צורתה האליפטית ואורכה - הקרוב למידות המתוארות בתנ"ך לתיבת נוח - הפכו אותה למוקד עניין לחוקרים, אנשי דת ומחפשי הרפתקאות כאחד. עם זאת, לאורך עשרות שנים לא נמצאו ראיות ארכיאולוגיות או מדעיות חד-משמעיות שיאשרו קשר לסיפור המקראי. לפי The Jerusalem Post, מומחים אמריקאים שפרסמו מאמר בשנות התשעים קבעו כי מדובר בתצורת סלע טבעית שזוהתה בטעות כתיבת נוח. כעת, בשנת 2026, קיבל ארגון Noah's Ark Scans היתר מהממשלה הטורקית לבצע חקירה גיאולוגית וארכיאולוגית מקיפה יותר, הכוללת קידוחים ודיגום קרקע. לפי The Jerusalem Post, הסריקה בטכנולוגיית BakhtarRadar זיהתה כביכול ממצאים כגון מבנים ליניאריים, חתכים זוויתיים, שכבות ומרחבים פנימיים אפשריים - אותם מפרשים החוקרים כמסדרונות ותאים. ד"ר חוסרו בח'תאר, המהנדס שפיתח את מערכת הסריקה, תיאר את הממצאים כיוצאי דופן ומשמעותיים, אך הדגיש שאינו יודע מהו האובייקט המקורי. השאלה העומדת על הפרק היא האם ממצאים ראשוניים אלה - שטרם עברו ביקורת עמיתים - מספיקים כדי להצדיק חפירה ארכיאולוגית מלאה וממוסדת באתר. מצדדי החפירה יטענו שהממצאים חריגים דיים ומחייבים בחינה יסודית; מתנגדים יציינו שבלא אישור מדעי עצמאי, חפירה נרחבת עלולה לבזבז משאבים ולפגוע בשלמות האתר.
מי שיענה כן סבור שהממצאים הטכנולוגיים - גם אם ראשוניים - חריגים מספיק כדי להצדיק השקעה בחפירה ארכיאולוגית רשמית שתוכל לאשר או לשלול את הפרשנות. מי שיענה לא סבור שאין להתקדם לחפירה מקיפה לפני שהממצאים יאומתו באופן עצמאי ויעברו ביקורת עמיתים, כדי למנוע הסקת מסקנות שגויות. הסקר מבקש לבחון עד כמה הציבור מייחס משקל לממצאים מדעיים ראשוניים כבסיס לפעולה ארכיאולוגית משמעותית.